סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

רפורמת מאה הימים ומרד הבוקסרים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפורמות מאה הימים ומרד הבוקסרים

המפלות שספגה סין מידי מעצמות המערב ובעיקר מידי שכנתה יפן הדגישו את חומרת מצבה של סין.

המאפיינים של סין בסוף המאה ה –19

  • משטר מושחת ובלתי יעיל
  • משאבים כלכליים שהיו מיועדים לשיקום הצבא והצי הופנו לשיקום ארמון הקיץ של הקיסרית האלמנה טזה סי.
  • משרות נמכרו בכסף לבלתי מוכשרים
  • מעילות ושוחד הפכו לתופעה של יומיום
  • לא הייתה קיימת תודעה לאומית בסין ונוצר נתק בין השלטון המרכזי לתושבים בפריפריה.
  • המעצמות הזרות הרחיבו מאד את תחומי שליטתן בסין:


רוסיה – שלטה כמעט בכל מנצ'וריה, וזכתה בזיכיון לבניית מסילת ברזל לוולדיווסטוק ומסילה דרומית נוספת שנועדה לקשר בין חרבין לחצי האי ליאו דונג ונמל פורט ארתור.

בריטניה – היו לה מאחזים גדולים בנמלי החוף, בנוסף קבלה זכויות שייט בנהר היאנג-צה, זכתה בטריטוריות יבשתיות שמול האי הונג-קונג, בחלקים מבורמה ובזכיון לבניית מסילת ברזל בין בורמה לבין סין.

גרמניה – זכתה במפרץ ג'אוג'יו, ובזיכיונות לבניית מסילת ברזל וניצול המכרות בחבל שאנדונג.

צרפת – השיגה את מפרץ גואנג'ו, השפעה על הודו-סין, וזיכיון לבניית מסילות ברזל ביונאן.

אטליה – השיגה השפעה בנמל נינגבו דרומית לשנחאי.

פורטוגל – שלטה במקאו.

יפן – סיפחה את טייוואן וקוריאה, זכתה להשפעה בחבל פוג'ין שמול טייוואן ובערי נמל חשובות. יפן נאלצה לסגת מחצי האי ליאו-גונג בלחץ המעצמות המערביות שהתנגדו להשתלטותה.


  • בנוסף לאיבוד שליטה בתחום הטריטוריאלי, איבדה סין מסמכויותיה בתחום הכלכלי, משפטי, מנהלי ושלטוני.
  • לסין נתנו הלוואות מהמעצמות לצורך תשלום הפיצויים שהוטלו עליה, וההחזרים היו מההכנסות השוטפות ממכסים ומסים, כך שלא יכלה לנצל הכנסות אלו.
  • החל משנת 1854 החלו הבריטים לשמש בעמדות מפתח בשרות המכס הסיני, ומספרם הלך וגדל וחדר לתחומים נוספים.
  • במחצית השנייה של המאה ה- 19 מצטרפת למעצמות השולטות על סין גם ארה"ב:



מעורבותה של ארה"ב בסין

בשנת 1898 בעקבות המלחמה בין ארה"ב לספרד השתלטה ארה"ב על הפיליפינים ועל מפרץ מנילה.

ארה"ב חששה לאינטרסים שלה וביוזמת מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון היי, נשלחו אגרות לבריטניה, גרמניה, רוסיה, יפן, אטליה וצרפת, ובהן התבקשו המדינות להצהיר על הסכמה עקרונית לעיקרון ההזדמנות השווה לכל המעצמות בסין.

ג'ון היי, מגדיר את "מדיניות הדלת הפתוחה" של ארה"ב לפיה:

1. אי התערבות של מדינה אחת בזכויות הסחר של רעותה

2. מתן אפשרות לממשל הסיני להמשיך ולגבות מכסים.

3. שמירת עיקרון אי האפליה בגביית מסים ותעריפי רכבת.



על אף ההשתלטות הנרחבת של המעצמות האימפריאליסטיות על סין היא לא נכבשה על ידן .


הסיבות לאי כיבושה של סין

1. קשיים גיאוגרפיים וכלכליים

2. גודלה של הארץ פיזית ודמוגרפית

3. חוסר רצון לשאת באחריות להזין את תושביה ולהגן עליהם

4. יריבות אימפריאלית יצרה מאזן כוחות אימפריאליסטי.



ברור היה במצב זה שכדי לשמר את העליונות הרוחנית הסינית, יש לבצע פעולות ארגוניות בתחום הפוליטי, צבאי, כלכלי וטכנולוגי. כדי שסין תוכל לעמוד מול המעצמות עליה ללמוד ממעצמות המערב ומיפן, על אף הסתייגויותיה.


עם זאת, אינטלקטואלים סינים חששו שהחיקוי יביא להתבוללות ולאובדן הייחוד התרבותי של סין חשש שבולם את ניסיונות הרפורמה.


ניסיונות הרפורמה

שני כוחות מובילים את תנועת הרפורמה בסין, האחד, שדגל במאבק מחוץ למערכת כלומר, במהפכה מוביל הדר' סון יאט סן, הכוח השני ,שאף לתקן את חוליי המערכת מבפנים, תוך שינוי שלא יפגע בקליפה השלטונית, במונרכיה ובערכים הקונפוציאניים המסורתיים ואותו מוביל קאנג יו וויי.


הניסיון של סון יאט סן

דר' סון יאט סן (1866-1925) ליד קנטון, יצא להונולולו בשנת 1879 למד במכללות שונות בארה"ב ונכנס לבית הספר לרפואה בהונג-קונג. הוא שימש כרופא בדרום סין. סון היה בעל גישות רדיקליות לאומיות, אנטי-מנצ'ואיות ואנטי-מונרכיסטיות.

הוא הקים אגודה לקימומה של סין ב- 1894 הוא מקים צבא מהפכני , אך ניסיון ההתקוממות בקנטון נכשל והוא נאלץ לברוח לחו"ל: יפן, ארה"ב, לונדון ויפן ומשם המשיך לפעול בקרס סטודנטים סינים, ופיתח את שלושת היסודות של הפילוסופיה המדינית שלו: לאומיות, דמוקרטיה וטובת העם.


ניסיון הרפורמה של קאנג יו וויי = רפורמת 100 הימים

קאנג ווי היה משכיל סיני שעמד בבחינות הקלאסיות המסורתיות של השירות הציבורי, רכש דעת תחומי הידע הסינים המקובלים והשתלם בקאליגרפיה סינית.

קאנג טען שמסורת והתחדשות זה הפרוש הנכון לתורת קונפוציוס. הוא השפיע על הקיסר הצעיר גואנג סו , שפורמלית היה השליט בממלכה, אך מי שאחזהבחוטים הייתה הקיסרית האלמנה טסה סי .

בשנת 1898 יזם הקיסר בשפעתו של קאנג רפורמות משמעותיות. הוא החליף אישים מרכזיים הממשל, ביצע תיקונים בתחומי המנהל, הצבא, החקלאות והחוקים, ותכנן להרחיק מספר מתומכיה של הקיסרית.

אולם, השינויים בטלו מן העולם תוך 100 יום. ברגע שהדבר נודע לקיסרית, היא בלמה ביד ברזל כל תיקון. הקיסר הצעיר נאסר לאחר שאולץ לחתום על צו לפרישתו מהתפקיד וגזר דינו היה מוות. ברגע האחרון, בהתערבות המעצמות עונשו הומר למאסר עולם בארמון.

כל התיקונים והמינויים שנעשו בתקופת הרפורמה הקצרה = רפורמת מאה הימים, בוטלו ועד יום מותה של הקיסרית ב- 1908 , מנעה הקיסרית כל ניסיון לשינוי. היא יזמה מספר מוגבל של רפורמות, אך אלו נעשו בהיקף מצומצם מדי מכדי לשנות את המצב.


"מרד הבוקסרים"

דיכוי ניסיונות הרפורמה, רק דחה את הקץ. נמשכת פעילות הקבוצות הלאומיות ששואפים לסלק את הזרים מסין ולהחזיר לסין את תהילתה שאבדה. המצב הכלכלי בסין הלך והחמיר, האבטלה התפשטה, המסים הוגדלו וחיילים, ששוחררו מן השירות, אחרי המלחמה עם ם יפן שוטטו בחוסר מעש .

בנוסף לתחושת חוסר הביטחון הכלכלי והפוליטי פקדו את סין אסונות טבע רבים: שטפונות, בצורת, רעב ומחלות. ההמונים ראו בשרשרת האסונות אות לאובדן "ההרשאה השמימית" והקיסרות המנצ'ואית נתפסה כאחראית לאסונות שפקדו את סין.

על רקע זה פרץ בסוף המאה ה- 19 מרד הבוקסרים.


חוד החנית של הביקורת על הממסד היא תנועת הבוקסרים.

התנועה מאשימה את הקיסרית והממסד המנצ'ואי שוויתרו לגורמים הזרים, שנכנסו והכניסו את הטכנולוגיה ושיטותיהם הנלוזות שפגעו בחוסנה של סין. הם דרשו לסלק כל השפעה זרה מסין: הכנסייה הנוצרית, מסילות הברזל, עמודי הטלגרף וכל מה שהוכנס על ידי המערב לסין. לכן תנועת הבוקסרים היא תנועה ריאקציונית/שמרנית.


" הקתולים והזרים גרמו רעה לסין. פגעו בהכנסות האומה, חיסלו את מנזרנו, ניפצו את דמויות בודהה והשתלטו על בתי הקברות שלנו. אל מול כל פעולות הרשע הללו, הרבות ללא ספור, יש להציג התנגדות תקיפה. מעשי הזרים הזיקו לעצי הארץ ולצמחיה, שסבלו משואות הארבה והבצורת כמעט בכל שעה ובכל שנה. הבצורת והפגיעה ביבולים הם פועל יוצא מחדירת הזרים והטכנולוגיה שלהם לתוך סין.. הכוחות השמימיים נפגעו מהדיסהרמוניה שהשתלטה על סין....כבישי הפלדה פוגעים במנוחתו של דרקון הארץ.. הנוזל האדום המטפטף מקו הפלדה אינו אלא דם הרוחות הזועמות המשייטות באוויר.."

(אהרון שי, סין במאה העשרים)


הבוקסרים – אגודה חשאית שנקראת אי חת ג'ואן "האגרופים ההרמוניים והצודקים". האגודה עוסקת באומנות הלחימה כפי שמקובלת בתרבות מזרח אסיה, שמשלבת התבוננות נפשית פנימית עם תרגילי לחימה, שילוב שאמור היה לסלול את הדרך לתיאום הרמוני בין הגוף לנפש. לאגודה היו שורשים אליליים בחברה הסינית. הם האמינו, כי הם חוננו בכישורים על-טבעיים כמו היכולת לעוף, להיות רואים ובלתי נראים, להכפיל את גופם ולהחיות מתים.

תומכי הבוקסרים הם האיכרים, בעלי המלאכה העניים ועובדי תעבורת הנהרות. הם מתחילים את פעילותם בצפון סין מחוז שאנדונג. בתחילה פעולתם ספורדית ומתמקדת בפעולות נגד מנזרים, בתי ספר של הכנסייה, בתי יתומים בחסות הכנסייה וכנגד סמלי השלטון של הממסד הקיסרי המנצ'ואי . זוהי מלחמה בזרים ומלחמה בממסד והם גורמים לנזק בקרב הזרים ורוצחים את שגריר גרמניה בסין.


תנועה זו מהווה סכנה הן לממסד והן לזרים היושבים בסין ולאינטרסים שלהם. בשנת 1897 נרצחו שני מסיונרים קתולים בעלי נתינות גרמנית, ובתגובה פותח הקיסר הגרמני בפעולות עונשין. שנתיים לאחר מכן נרצחו עוד שלושה נתינים גרמנים, בתגובה הרסו הגרמנים שני כפרים באזור בו ארע הרצח. נציגי המעצמות דרשו ממשרד החןץ הסיני להפסיק את פעולות הבוקסרים, אך, הקיסרית, טזה סי, שיתפה עמם פעולה ונתנה להם יד חופשית. כתוצאה מכך הופעל ב- 1900 כוח רב לאומי התובע את עלבונם של הזרים מה גם שבבייג'ינג עצמה בין יולי לאוגוסט רוב הקונסוליות נסגרו והושמו תחת מצור.

כשהכוח הרב לאומי נכנס לזירה בקיץ 1900 על מנת לשחרר את הנצורים הוא כבש למעשה את בייג'יג והקיסרית האלמנה ברחה מעיר הבירה אל העיר העתיקה של שיאן.


"פרוטוקול הבוקסרים"

בספטמבר 1901 נחתם הסכם "פרוטוקול הבוקסרים", הסכם נוסף שניתן לצרפו לשורה של ההסכמים הכפויים על סין. בהסכם נכפה על סין:

  • להעניש את כל מי שהיה מעורב במרד,
  • לשלוח משלחת לגרמניה להתנצל על רצח השגריר
  • במקום בו הייתה פעילות בוקסרית להפסיק את הבחינות לשרות הממלכתי ל- 5 שנים
  • על סין הוטל לשלם פיצויים לכל אחת מהמעצמות, בהתאם לפגיעה בה,
  • נכפה עליה הסכם סחר שמאפשר לזרים להכניס סחורות ללא מכס
  • הוטל עליה להקים משרד חוץ שינהל משא ומתן עם הזרים.



סיכום

מרד הבוקסרים פורץ עקב שתי סבות מרכזיות: קסנופוביה = שנאת זרים, ו"מות התעלה", סיבה כלכלית.

בגלל המרד והתפתחויות שקדמו לו, סין עוברת שינויים. עם חיסול המרד על-ידי הכוח הרב לאומי האופציה השמרנית ירדה מעל הפרק.

היה זה ראשיתו של תהליך, שהביא לנפילת המנצ'ואים ולהפיכתה של סין לרפובליקה.